top of page

האם אני מתאים להיות עצמאי?

-> יש לי בעיה עם "מסגרת" - למחזר את האתמול כאילו לא היה אתמול: לטווח הארוך אני מגלה שיותר מתאים לי לחשוב על רעיון מקורי או לשפר רעיון קיים, ואז לשכור אנשים שיבצעוהו. בדיוק ההפך הגמור מ"שכיר" ש'נוח' לו לקבל מהמוכן. אני מסוגל לדמיין את הפיתרון לבעיה - אני לא חייב שיגרה. אני לא קודם מזדרז להתרגל לבעיה *אח"כ* רואה אותה נוצרת. אני לא חייב שיגידו לי "לעשות" או ש אני מת משיעמום. כשאני יודע שיש לי דרך משלי אני לא חייב להסכים למציאות שאני לא מרוצה ממנה, ובסוף להאשים את כולם בבעיותיי.

האם אתה מרגיש את זה בוער בתוכך?

אם האופי שלך הוא "מסוגל לדמיין את הפיתרון לבעיה, וגם את הדרך להגיע אליה, וגם רוצה ללמוד איך ליישם אותה": אין שום סיכוי שתישאר שכיר, לא משנה עד כמה המסגרת נוחה והשכר בטוח. הבסיס הראשוני: הצעד הראשון הוא להבין ש*לא* נוח לך "תנאים". הצעד הראשון הוא להבין ש*לא* בטוח לך "משכורת". הצעד הראשון הוא להפנים ש"שכירה" זה באמת תירוץ לסדר יום וסדר חיים כאילו מדובר בדת הלכה, כאשר השכר הוא תירוץ בלבד. אם את יכולה להצליח להוכיח שאת יודעת לנהל את הוצאותייך, את בהכרח עצמאית (שכירה קלאסית יודעת רק להרוויח).

אתה מסוגל להיות ראש גדול? אתה מוכן להסתכן עם הרעיון הברור מאוד שיש לך בראש? תן לי לנחש: סיפרתה להם בהתלהבות על הרעיון הכי מושלם בעולם, ותגובתם היחידה הייתה 'לבהות בך בפרצוף שואל'. אם כן אני ממליץ לך לברר על קורסים של מט"י באיזור מגורייך.

הגעתי בעצמי למסקנה שאני לא מסוגל להיות שכיר: התפקיד עצמו תמיד אחלה, אבל אז מגלים שהבוסים לא יודעים לנהל ו\או העמיתים לא יודעים להתנהג ו\או עם ישראל הופך אותך לאנטישמי. בנוסף; בעבודה זה תמיד בערך ומינימום הכרחי, עובדה המפריעה לאוהבי דיוק ושלמות.

רגע לפני – לפחות 80% סיכוי: קודם כל תהיי שכירה בעסק: הדבר הראשון שאת צריכה לעשות, לפני פרוטוקולים / תשלום עמ' רווח, זה להבין את ההבדל בין 'ביתי' ל'תעשייתי': הבהירי לבעל העסק שיש לך ניסיון קודם (בבית) ושאת רוצה להתמקצע כי זה באמת מעניין אותך. לחילופין את יכולה להרשם לקורס בנושא. רק לאחר שיהיה לך ניסיון בשטח, אז תתחילי בהליכים הרישמיים של פתיחת עסק (פתיחת תיקים ברשויות).מהו כישרונך? מה אתה יודע לעשות הכי טוב? מהו השיפור שאתה יכול להציע, ולאף אחד ממתחרייך לא משתלם להעתיק אותו? קרוב לוודאי שתצטרך לקחת הלוואה. האם יש לך ביטחונות / אפשרות להצליח להוכיח שתחזיר אותה; קטנה ונוחה ככל שתהיה? האם את יודעת למכור / לשווק? האם יש לך ניסיון תעסוקתי מצטבר של מינימום שנתיים בתפקיד הבכיר ביותר?

 

מה עם *רגש* / מה עם השקעה נפשית? התרגשות, אכזבה, שימחה, לילות ללא שינה, ההכרח להניע את עצמך בעצמך או ש לא תרוויח, אינסוף לימודים? רק כדי להיות בטוח לגמרי שתשמח שניסית במקום מייד להתאכזב: כל מי שנוח לו שאחרים אומרים לו "לעשות", עדיף שישאר שכיר. אם אתה לא יודע מעצמך *בדיוק* מהי המטרה שאתה רוצה להגשים: אז מתאים לך מאוד להמשיך לעבוד במסגרת. אם אתה רואה רק "בטוח" ו"מסודר": אז עדיף שתמשיך לחשוב שכל מה שאינו 'שיגרה מוכרת' בהכרח "ארוך, יקר, קשה ומסובך".

זה לא אני ואני לא קשור אליו, אבל כן היתרשמתי מאוד מדבריו:

bottom of page