top of page

נולד להנהיג: המורשים להצביע בבחירות לכנסת

"אוטיסטים בתיפקוד גבוה ביותר שגם נותנים לרגש הפחד להניע אותם לפעולה", הינם ה-סיבה לכל בעיות מדינתנו: כל הרשומה בשתי שורות.

דורשים שידקלמו להם בדיוק את מה שהם רוצים לשמוע או שהם חרשים, וכשרצונם היחודי נאלץ להתחשב בדרישות אחרים: יש להם החוצפה להתלונן שהפוליטיקאים לא מקיימים הבטחות.

>הפיתרון: הרחקת האוטיסטים מהקלפי ע"י מיבחן זה - לתת את זכות ההצבעה ל"לא-אוטיסטים" בלבד!< כך השילטון המרכזי יהפוך ל"ניהול משאבים מרכזי"

הסברישון: הרוב המוחלט של המצביעים הוא 'אוטיסטי בתיפקוד גבוה *ביותר*' - התנאי הראשון שלהם להצבעה לפוליטיקאי כלשהו הוא "תגיד לי בדיוק את מה שאני רוצה לשמוע או שאני חרש".

אם הפוליטיקאי מנסה להיות הוגן ('אבל אני לא יכול' / 'זה לא מסתדר'); האוטיזם משתלט על המצביע והוא מגיב ב"לא, תבטיח" או שפונה הרחק מהמועמד.

פוליטיקאי שיודע עם מי יש לו עסק (נגיד ביבי) יושב עם האוטיסט בתיפקוד גבוה ביותר בשולחן לשניים, מחזיק את ידייו כאילו מציע נישואין, מסתכל לו ישר בעיניים ומדקלם: "אני מבטיח, אני מבטיח".

-כשהמציאות לא מסתדרת בדיוק לרצון האוטיסט; יש לו את החוצפה לבוא בטענות לפוליטיקאי שהבטיח! העובדה "אבל זה בדיוק מה שאתה רוצה לשמוע או שאתה חרש" לא יכולה לבלבל אותו. תמונת חברי על"ק.

הסבר שני: על השילטון המרכזי להתחשב בדרישות הרוב, ורצוי כל המצביעים. כאשר רוב המצביעים יושבים על הקשת האוטיסטית ('רק אני קיים וכל אחר שהוא בהכרח מקיים את רצוני'), אז עליית הדיקטטור היא בלתי נמנעת: האוטיסטים (מצביעים רגילים) מקבלים את הדיקטטור (אוטיסט חסר כישורים חברתיים *לחלוטין*): מפנה את כל המשאבים לטובת עצמו בלבד.לכן *כל* שיטות השילטון המרכזי הן בהכרח אוליגרכיות בדרך לדיקטטורה: 'הורדת הוראה ע”י יחיד' - 'אומרים לי לעשות אז אני עושה' היא בדיוק הרעיון של *שילטון מרכזי*; כך בדיוק האוטיסט "הומוספיאנס" מנהל את חייו.

מילא חשיבה מבוססת אגו, אבל מדוע ללא כישורים חברתיים כלשהם?!

עם שמיתנהג כך אינו ראוי למדינה ו-או עצמאות.

 

הסבר שלישי: כשהפחדנים דבקים ב'מוכר מאתמול שנחשב לבטוח' בחייהם הפרטיים; הם משפיעים רק על עצמם (חובות, מקרריק, הוצ”לפ, הפסד הזדמנויות, הומלסיות). כשלאנשים אלו ניתנת זכות הישתתפות בתהליך קבלת ההחלטות; הם מכריחים את כולנו להישאר תקועים במקום! (חוזק השרשרת נקבע עפ”י החוליה החלשה ביותר בה)

'הפניית כל בעיה לחקיקה' מוכיחה: המצביעים לא מסוגלים לדמיין את הפיתרון אז שמישהו אחר יגיד מה טוב להם.

 

>>לצורך שינוי המצב אני דורש הרחבה של החוק "כשרות משפטית ואפוטרופסות":

1) לכלול בהגדרה "קשת אוטיסטית": כל מי ש "דורש שיגידו לו בדיוק את מה שהוא רוצה לשמוע או שהוא חרש": מG כללי 'פיגור קל' עד 'פסיכופתיות' (50 עד 99 נק' iq כולל).

2) כל מי שחושב שרק הוא אישית קיים: "תגיד לי בדיוק את מה שאני רוצה לשמוע או שאני חרש" ואחר כך: "אתה לא מקיים את מה שאמרת לי"; לא יוכל לקבל זכות הצבעה בבחירות.

3) מי שהורשע בדין "אסור לו לעסוק בתפקיד שחיי אדם תלויים בו" יהיה משולל זכות הצבעה.

לא-פחדנים: אנשים שקודם מתמודדים, לא מייד מזדרזים להיכנע: הם מסוגלים לדמיין את הפיתרון לבעיה - לישאול את עצמם שאלות על הברור מאליו: "מה קורה כאן?" ו-"איך להיתמודד עים המצב החדש שניקלעתי אליו?". ביכולתם ליקבוע מדיניות שלא קשורה לאתמול / היתנהגות אחרים: הם מסוגלים *להתפתח*.

הכרה בגיל שיכלי: צורת החשיבה. (צעיר שחושב כמבוגר, זקן שהבנתו כשל ילד בן חמש).

זכות ההצבעה תינתן רק לבעלי-ות גיל שיכלי של 18 שנים לפחות: העובדה שהמחזור שלך סדיר בגיל 12 לא אומרת שיש לך הבנה של אישה, והעובדה שאתה יכול להכניס להריון בגיל 13 לא אומרת שיש לך הבנה של גבר: אנשים שסיימו תיכון.

גיל כרונולוגי: מה שכתוב בתעודת הזהות.

גיל נפשי: בן כמה אתה מרגיש שאתה. זקן שמרגיש צעיר, צעיר שמרגיש מנוסה יותר מבני גילו כי עבר המון בחיים. כימעט! איך שאתה מרגיש זה לא איך שאתה חושב. העיניין הוא *יכולת שיפוט*, צורת חשיבה, היכולת ליישם את הלקחים גם מחוץ לבית: לא רק הרגשה פנימית.

bottom of page