*מכאן נובע: לפצל את הפעילות לכמה שיותר חברות*, כי כך תלויים בה פחות. בנוסף ככל שהחברה קטנה יותר כך הסיכוי שתרמה נמוך יותר.

1. מכשיר קונים בחנות פרטית ש*אינה* 'מטעם': החשבון הסופי מוגש לך מייד ובנוסף אתה לא מפרנס בעקיפין את מי שאתה יודע שרימה אותך.

2. שיחות במדינה קונים ממפעיל שעוד לא רימה אותך. כאשר השיחות ע"ב מזדמן בלבד; המפעיל יודע שהוא חייב להיות נחמד וגם מקצועי כדי להשאיר אותך אצלו. ככל שישנם מפעילים רבים יותר כך הפסיכופתים מתקשים בתיפעול אוליגרכיה-מנהלת-קרטל.

3. שיחות לחו"ל מבצעים דרך הספק הכי זול, עדיפות לשאינו גובה תשלום קבוע כי לא צריך להרשם אצלו מראש. אני דינוזאור שזוכר את בזק כיחידים בשיחות לחו"ל: דרך בטוחה לפשיטת רגל. צריך להתרגל לרעיון ששיחות לחו"ל יכולות להיות זולות; עד-כדי פחות מחמש אגורות לדקה + קישוריות.

4. לעולם אל תקבלו תיקונים בכתב על החוזה המודפס! דירשו גירסה מודפסת לכל שינוי שהוא שנעשה בכתב על החוזה, לפני החתימה עליו.