"דמוקרטיה" היא האוליגרכיה המורכבת ביותר - דמוקרטיה היא הדרך הארוכה ביותר לדיקטטורה. דמוקרטיה למעשה אומרת: ליותר מידיי אנשים יש אגו – יותר מידיי אנשים מסוגלים להוביל את עצמם ללא היגררות אחרי הפוקד "לעשות"; אז אנחנו נאלצים להתחשב בדעתם!

התלותיים בכל הדורות הקימו את שיטת "השילטון המרכזי": ככל שהמנהיג מתמחה יותר בלהגיד להם מה לעשות, מה לחשוב ומה להרגיש עד כדי סדר יום מפורט (דת הלכה); כך סיכויו גדלים להיבחר מחדש עד כדי *הבטחת המשך* שילטונו, מה שהופך את עליית הדיקטטור לבלתי נמנעת: ברגע שהשליט מצליח להפנים את העובדה שלא משנה בכלל מה הוא יעשה; הוא בהכרח יבחר מחדש / לעולם לא ייענש על מעשיו הציבוריים, הוא הופך לסותם פיות: הוא מעל כל השאר – לא שווה להם. זו בדיוק הכוונה ב"תנהיג אותנו": תגיד לנו לעשות העיקר שלא נמות משיעמום, לא משנה בכלל מה!

(הפחד מניע אותם לפעולה: הדיקטטור מפחיד אותם כדי להניע אותם 'לעשות')