איך היא תצא מהמיסכנות אם "מגיע לי"? אימה חייתה ברווחה למרות שחונכה לניזקקות (בעל כספומט) ואני בטוח שביתה כבר תהיה עניה. בעלה מרוויח והיא מבזבזת (יב"ש "מחיר מפתה"). בנוסף היא משלמת בפלסטיק: היא תאלץ לעבור סדנא בישביל להעריך את הכסף שהורווח עבורה. בנוגע לעובדה שהיא שואלת ועונה לעצמה באותו זמן: "בהנחה שאני מיתעלמת מהמציאות, מה מקור הבעיות?".

אנשים בעלי זיכרון קצר לא מסוגלים להבין מציאות מורכבת: כשהבנק גובה מימנה 10 שקלים לחודש היא בטוחה שהכרטיס עולה לה עשרה שקלים וזהו. כשהוא גובה מימנה ביטוח היא בטוחה שהיא משלמת "רק ביטוח".

נישמע מטומטם אבל זאת המציאות שאני עד לה בכל יום.

כשאנשים שלא מבינים ו-או בעלי זיכרון בעייתי משלמים סכום של כמה עשרות או מאות שקלים הם בטוחים שזה הכל וזהו! הם לא מסוגלים להבין שההחזר החודשי - תשלומים, הוא חלק מסכום גדול יותר גם אם כתוב להם "תשלום X מיתוך Y"!! מבחינתם לקחת הלוואה 'בכלל לא קשור' ללהחזיר אותה, ולהחזיר הלוואות 'בכלל לא קשור' לליבכות על המצב הכלכלי הקשה.

 

העניים מוציאים לפחות 100% מהכנסתם: תמיד בחובות.

המעמד הבינוני-נמוך מוציא בדיוק 100% מהכנסתו: הוא תמיד נישאר עם הראש מעל המים. במיקרה של הוצאה פיתאומית כלשהי הוא בבעיה כי אין לו חסכונות.

מעמד בינוני קלאסי מוציא עד 90% מהכנסתו: 10% האחוזים שלא מספיקים לשנות את התמונה הולכים לחיסכון המשמש ל'יום סגריר'. לעיתים תיתכן השקעה כלשהי כגון השכרת דירה אחת למגורים.

מעמד בינוני-גבוה מוציא עד 80% מהכנסתו: 20% חיסכון זה כבר משמעותי. חסכונותיו משמשים ליצירת השקעות ויש לו יותר מדירה אחת לצורך השקעה.

מעמד גבוה הוא חיה אחרת: קודם מתכנן, אח"כ מוציא.