
דוגמן לא פוטוגני
בימקום להאשים את המראה שההישתקפות לא ניראית לך, תאשים את עצמך ושכמותך על כך שנידמה לכם שיום הבחירות זה בניפרד מפוליטיקאים שפשוט נוחתים מהשמים. תאשים את עצמך ושכמותך על כך שנידמה לכם שהמצע הוא כריזמה, לחיצות ידיים, תמונות בחירות, הבטחות, שדות חקלאים ודיבורים תקיפים, בימקום מה שמוגש בכתב לרשם המיפלגות. הידעתה: יש דברים שאתה לא רואה והם בכ"ז קובעים.
צבועים שכמוכם: דורשים מאחרים להגיד לכם את מה שאתם רוצים לשמוע, ואז כשיש עם זה בעיות אתם מתלוננים על מי שאמר לכם את מה שאתם רוצים לשמוע, תוך הקפדה לשכוח שאתם לא מסכימים להבין את מה שאתם לא חושבים עליו!! - אתם מצפים מאחרים להיות אחראים על דעתכם(!) = ממשלה בה אין אשמים = אף אחד מהמפקדים לא אחראי על כישלונות בצבא.
מי לעזאזל מאשר לכם להצביע?!
'זה ביכלל לא קשור בין מה שמצביעים למה שניכנס', "אני רגיל", "הקול עלול ללכת לאיבוד", "לא בטוח" ו'שישתנה במעטפה' או 'שתישתנה לפי מה שאופנתי עכשיו'. מצד אחד כל יום הוא יום חדש כאילו הקודם לא התקיים, ומצד שני כולם אשמים לכם במעשיכם חוץ מכם!

די להצדיק את הפחד מהלא-מוכר יא צבועים שכמוכם: "הכנסת אשמה", "הממשלה אשמה", "אני בסדר העולם דפוק". לא יתכן שאנשים שקובעים גם לי יתחסדו לאחר הבחירות שהממשלה לא אחראית! אולי פעם אחת בחיים שלך תיסתכל להישתקפות שבמראה בעיניים ותגיד "זה אני", "אני ניראה ככה כי מה שקובע לי זה הפחד מהמחר", "זה המצב כי אני דבק במשוואה 'אתמול = מוכר' גם אם זה אומר הבטחת פיגוע"?
מה דעתך פשוט להודות בפני עצמך "אני אשם שלכנסת לא אכפת"? לא מסוגל? יכול רק לתת את ההרגשה שהולך לדבר בהכרזות על להיתכוון לעשות? אז אל תצביע!!
אני לעולם לא ארעב ללחם כי אני מסוגל לדמיין את הפיתרון. אני יודע שכל מה שאת מיתרעמת נגדו הוא לא מכה משמיים, אלא תוצאה ישירה של חסרי דימיון שבטוחים ש"אין קשר" בין יום הבחירות למציאות היומיומית: מצביעים ל"מיפלגת העשירים" ואז מיתפלאים שהם נישארים עניים. חסרי דימיון שבטוחים שאין דבר כזה "עתיד" אלא רק 'עכשיו מוכר' כי 'פעם אתמול'.
אנשים שלא רוצים להיות מושפעים משיקול הדעת של הוריהם עוברים לבית מישלהם. לרוע המזל אין לי מדינת יהודים אחרת ולכן עליי להוכיח שהחוכמה קובעת: להעיף אתכם מהקלפי (כפי שהועפתם מהבורסה > אין יותר סכנה למפולת) וכך לקבל ניבחרי ציבור שיודעים שאם לא יקיימו לא יבחרו מחדש (ר' שינוי).
הבחירה הזאת בידכם: אתם יכולים להתחנך - ללמוד לקח וגם ליישם אותו, או להיכחד - לאבד את זכות ההצבעה וכך לא לקחת אותי איתכם אל האבדון. אתה חושב שאתה מבין מה אתה עושה? קודם תצליח להוכיח במבחן מחייב או שלא תורשה להצביע.
אלו הן שתיים מדרכי הכניסה של השרצים המושחתים לכנסת: את מצביעה למיפלגה שעכשיו מובילה בסקרים או שלא איכזבה בכנסת הנוכחית. מה יוצא לך מזה שאת הולכת כמו רובוט לאותם שלושה פתקים? חשבת ליקרוא את מצע המיפלגות? לימצוא חשק לבדוק אם קיימו או משחקים בתופסת כיסאות? (שתי המיפלגות שבפנים עושות את המינימום ההכרחי כדי להיבחר מחדש, וזאת שבחוץ משמיעה לעם את רצונו, ללא קשר לכוונותיה).
מה אמרת? 'לא משנה שהחיים שלי הולכים לאיבוד העיקר שעכשיו הקול שלי לא הולך לאיבוד'? אז על מה לעזאזל את מיתלוננת? שעוד לא נמצאה הדרך ש1+1 ייצא 3 בלי לכופף את המתמטיקה? שעוד לא נמצאה הדרך לשנות את המציאות ע”י חזרה על אותן טעויות? שיש קשר ישיר בין זה שעכשיו יש כאן אור יום לבין זה שעכשיו השמש זורחת כאן? שיש קשר ישיר בין "ללכלך" ו- "מלוכלך" למרות שזאת לא בדיוק אותה מילה? לא נראה לך שאם עכשיו צהריים אז בהכרח היה בוקר, שאם היום שלישי אז *אתמול* היה יום שני?
אני הפסקתי לנסות להבין אתכם כי פשוט נישבר לי מיכם: אני מקווה שיחוקק חוק בו אתה ושכמותך תועפו לכל הרוחות מהקלפי ותיתנו לשכמותי (אנשים שלא נותנים לרגש הפחד להניע אותם לפעולה), את זכות ההחלטה הבילעדית.