דבר ראשון דחיפה קלה: יציאה ממעגל ללא סוף.
דינן של הלוואות קטנות הוא ליגדול. בהכרח - במאה אחוזים מהמיקרים. איחוד חובות: ההחזר החודשי יקטן אבל ימשך זמן רב יותר ובסופו של דבר תשלמי יותר מסך כל החובות שלך היום: ככל שהלווה דוחה את ההחזר הסופי כך המלווה מוסיף יותר ריבית. לכן יש להחזיר ככל שיכולים – כמה שיותר מהמינימום. שלמי עמ' פרעון מוקדם במידת הצורך.
רק היתנהגות נכונה תציל אותך: את חייבת קודם תיכנון כלכלי בשיתוף בעלך (והילדים, עד כמה שניתן). קודם ניצמדים לתיכנון כלכלי לא משנה עד כמה ההוצאה דחופה ('עוד כסף' = טעות).אם לא אזי ברגע שהחוב ישולם את תהיי כמו האנורקסיות שניצלו בנס: אחרי שחזרו למישקל הנכון הן שוב רוצות להוריד 2-3 קילו כאילו לא היו על סף מוות עד לפני רגע (לבזבז “קצת” על “כלום” ו-או להכנס למינוס 'קטן').
מדוע מינוס של 1000 ש"ח לא מזיז לך? מה את חושבת על מינוס של מאה שקלים? למה את מתחילה להיתרגש מהמינוס רק החל מעומק מסויים? מה עובד ב10,000 ש"ח שלא עובד ב10 שקלים? מה זה "קצת"? ההיתי במינוס בדיוק פעם אחת בחיים שלי: פחות מ20 שקלים. הדבר היחיד שעיניין אותי מהרגע שראיתיו היה ליסגור אותו ומאז אני בפלוס.
היתמודדות מיידית עם חוב דחוף
ההיתמודדות:
1) המטרה היא לא קודם להדק את החגורה אלא קודם להחליט איך את רוצה לחיות: רישמי את חלום חייך, מנותק מהמציאות ככל שיהיה. כן: בדיוק את החלום שסביבתך הכלומניקית טורחת להניא אותך ממנו.
2) רישמי את המצב הנוכחי - עשי רשימת הוצאות. כיתבי בה כל דבר, לרבות 'דברים קטנים שביכלל לא מרגישים אותם'.
בהתחלה יהיה מבולגן, אח"כ מסודר, אח"כ ראשי פרקים עם סעיפים. כשהמציאות תיהיה כתובה לך מול העיניים זה יהיה בחזקת "הטבלה לא משקרת": פיתאום תיקבעי סידרי עדיפויות, פיתאום תתחילי לפעול. כן; זה כזה קסם.
3) משכורת אחת תשמש *כולה* להחזר חובות, השניה להוצאות בהתאם לרשימת תקציב שהוכנה מראש.
4) סדרי את החובות לפי הסדר, מהחשוב ביותר להכי פחות חשוב. הציגי רשימה זאת לבעלי החוב, הסברי להם למה דווקא החוב שלהם לא רישון ו-או מועדף והוכיחי להם, *לא* לשקר, שניכנסת להסדר תשלומים: לוח זמנים חדש בו בתאריכים מסויימים יוחזרו חלקים מהחובות, לכן את מבקשת שיעצרו את הריביות.כנ”ל לגבי חברת האשראי.
5) מכירה את הדפים שהבנק שולח? קיראי אותם: יש הסברים ומספר אליו ניתן להיתקשר. מכירה את הדפים שחברת האשראי שולחת? קיראי את הכתוב מאחוריהם.קיראי שוב את "תנאים כלליים לפתיחת חשבון" ואת החוזה עליו חתמת ע"מ לקבל כ. אשראי.
אין שאלה טיפשית: הטיפשים היחידים הם אלו שמסיטים את תשומת הלב מהם אל אחרים, רק כדי שלא ידעו שלהם יש בדיוק אותן בעיות.
האם העסק היה בנושא שאת מבינה בו? האם קיבלת הדרכה ממט"י?
6) לא-להוציא ע"ח הסכום שיכנס - קודם הסכום נכנס אח”כ מוציאים ממנו: היתייחסי אליו כאילו את לא אמורה לקבלו - הקדישיהו להוצאה מסויימת מאוד וכך תימנעי מלבזבזו.
7) אחרי שהטמעת התנהגות כלכלית נכונה (סיימת להיצטמצם - את בפלוס), מכניסים לפועל את התוכנית "ככה אני רוצה לחיות" שהוכנה בסעיף 1 (את חיה קודם בשביל עצמך, לא בשביל סגירת המינוס).
8) האם יש לך אפשרות לחסוך 10% מהמשכורת מייד עם קבלתה, לפני החזר החובות?
8א) האים את חוסכת באופן כללי? אם את יודעת שצפויות בעיות פרנסה בתקופה מסויימת בשנה, האם את חוסכת לכך מראש?
הגובים בדלת וגם החוב לא שלך? הפני אותם לבעלי החוב, כי אם הם יודעים שאת יודעת היכן בעלי החוב הם לא יניחו לך.
*מעמד נמוך מוציא ללא קשר להכנסות - כאילו לא צריך להרוויח ע"מ להוציא (מוציא מעל להכנסתו, גבוהה ככל שתהיה + מעל יכולתו להחזר הלוואות). לכן נמצא במצב תמידי של חוב עמוק.
..מעמד בינוני-נמוך מבין שהוא בחוב ובקושי רב מצליח להרוויח את הכסף שיכסה אותו. ברגע שרואה באופק שהחוב עומד להצטמצם: חוזר להרגליו הרעים, כך שנשאר בחוב תמידי נמוך.
...מעמד בינוני מוציא ע"ח הסכום שיכנס. נגיד שעתיד להרוויח 2500 ש"ח? הוא ירשה לעצמו להוציא כבר עכשיו 2000 ש"ח, ועוד על שטויות: 'דברים' קטנים שבכלל לא מרגישים אותם.
....מעמד בינוני-גבוה קודם מרוויח את הכסף, אח"כ מוציא אותו בהתאם לרשימת הוצאות שהוכנה מראש
.….למעמד גבוה אין הוצאות דחופות: הוא תמיד יודע לתכנן מראש כך שלעולם לא מופתע.